פציעות ברך נפוצות אצל ספורטאים

ידוע כי פציעות ברך נפוצות בקרב ספורטאים וחובבי ספורט. מהם סוגי הפציעות, מיקומם בברך ודרכי הטיפול המוצעות?

פציעות ברך מתרחשות בתדירות גבוהה ומסיבות שונות. בעוד חלק מהסיבות לפציעה קשורות בחוסר פעילות ספורטיבית המחליש את רקמות הברך וחושף אותה לפציעה, הרי שמהצד השני של המטבע ניתן למצוא אוכלוסיות, כמו: ספורטאים מקצועיים וחובבי ספורט, הנמצאות בסיכון יתר לפגיעה בברך בשל עומס יתר. אוכלוסיות אלו אף חשופות לפציעות טראומתיות ואקוטיות. זה יכול לקרות במהלך תחרות או אימון שגרתי. ספורטאים חשופים יותר למגוון סוגי הפציעות הקיים בברך. נשאל אם כך, אילו פציעות ברך נפוצות בקרב אוכלוסיות אלו? מהן דרגות החומרה ואיזה סוג טיפול מוצע לכל אחת מן הפציעות?   

מבנה הברך כגורם משפיע על פציעה

משום השימוש היומיומי בו, גודלו ומורכבותו של שריר מפרק הברך, נובעת גם פגיעותו. המפרק חשוף למגוון תרחישים העשויים לגרום לפציעה בו ; מפגיעה קלה ועד למצב של התערבות כירורגית. בברך ישנן 4 רצועות חשובות, המניסקוס, הגידים, והמשטחים הסחוסיים, שכולן אמורות לעבוד יחד. מכאן גם ברורה המורכבות הגדולה של המפרק. כאשר אצנים, רוכבי אופניים, כדורגלנים וכדורסלנים, קופצים לגובה ולרוחק ואוהבי ספורט בכלל – משתמשים ומבצעים באמצעות המפרק פעילות המתפרשת על פני תקופות ארוכות, הם נחשפים בצורה משמעותית יותר לפגיעות ופציעות.

סוגי הפציעה

כאשר מדובר על פציעות ברך נפוצות אצל ספורטאים, יש לחלקן לשתי קבוצות בולטות של פציעות. קבוצה אחת היא קבוצת פציעות הנובעות כתוצאה מאירוע נקודתי ואקוטי. זו יכולה להיות חבלה או טראומה במהלך משחק או אימון ; מקרי נפילה לא מתוכננת, מעידה ונחיתה לא טובות בשעת קפיצה, מתיחה במהלך משחק כדורגל הגורמת לקרע ברצועה או במניסקוס ועוד – הן דוגמאות.

קטגוריה נוספת הסובלת מפציעת ברך, מאופיינת מהליך שחיקתי מתמשך הנוצר בצורה הדרגתית. השחיקה מוצאת ביטוי בעיקר בגילאים מתקדמים יותר, אך נפוצה גם בקרב אוכלוסיות ספורט צעירות יותר המעמיסות על הברך. ניתן לראות זאת במקרה של פגיעות עומס ייתר בעיקר בגידים וברצועות.    

מלבד זאת, ניתן להבחין בפגיעה על פי מיקומה. המיקום והמעטפת הייחודית של כל אחד מהשרירים, הגידים והרקמות שבמפרק, גורמים בשעת פציעה להגבלה או להשבתה של פעילות ברכית. למשל, פגיעה צדית בברך בשעת כיפוף, מאפיינת לרוב פגיעת מניסקוס. כאב בשעת יציאה וכניסה אל רכב מצביע על אפשרות פגיעה ברצועה הצולבת. כאב בכיפוף של המפרק, כמו בזמן ירידה במדרגות, עשוי להצביע על כאב ממקור פיקתי.

אבחון

פגיעות ספורטאים בברך, אקוטיות או מתמשכות, מאופיינות בכאב ובהגבלת פעילות. סוג פציעה חמורה המלווה בדרגת כאב המונעת דריכה, הליכה ופשיטה, מחייב אבחון מהיר.

ביצוע בדיקה פיזיקלית של המטופל הוא הכרח. בדיקת MRI, שביכולתה לאבחן את הרקמה, לזהות פגיעות כדוגמת קרעים ברצועות הצולבות ובמניסקוס, תסייע בהשגת תוצאות ברורות ומיטביות. לרוב, אבחון של פציעה קלה, מאופיין במקרים של הגבלת תנועה וכאב קלים.   

טיפול

סוגי הטיפול משתנים ונקבעים בהתאם לאבחון ולסוג הפציעה. חבלה קלה בברך, המאופיינת בדריכה לא מלאה ובדרגת כאב קלה יחסית, יטופלו במסגרת מקומית. קירור, מנוחה ומשככי כאבים הן אופציות. כאבי ספורטאים אקוטיים או כאבים הנובעים משחיקה מחייבים טיפול מסוג אחר.

בהקשר זה, חשוב לזכור כי גם הגדרה ואבחון אינם מחייבים טיפול אחיד. בחלק מן המקרים, וכפי שאפשר לראות במקרה של קרע במניסקוס, ניתן יהיה להסתפק בפעילות פיזיותרפית ובשיקום המקום על ידי פעולות חיזוק וגמישות. פעילות כזו עשויה מאוד לסייע באיחוי קרעים ובמניעת הגישה התרופתית (הזרקות) והכירורגית כדרך טיפול.      

טיפול כירורגי מוצע לאחר כישלון הפתרון השמרני, או במידה והאבחון עצמו מצביע על צורך בכך. טיפול ניתוחי בברך כרוך במקרים כמו צורך בשחזור רצועה קרועה (למשל רצועה צולבת קדמית – ACL) המתבצע בגישה ארתרוסקופית. ארתרוסקופיה היא כלי כירורגי נפוץ וחשוב גם במקרי קרע במניסקוס, לרבות קרע ידית דלי במניסקוס – קרע ותזוזה של המניסקוס ממקומו הטבעי אל פנים הברך. תהליך ההחלמה, במיוחד כשמדובר בספורטאים המשתוקקים לחזור לפעילות שבה עסקו לפני הפציעה הקשה, מתבסס על הליך שיקומי במסגרת תכנית מפורטת המותאמת לספורטאי ולסוג הפציעה. שיקום המתבסס על חיזוק המקום, חזרה לתנועה בדרגות עולות וקצב אימונים הדרגתי עד לחזרה לפעילות – יסייע לספורטאי להשיג מטרה זו בצורה מיטבית ובטוחה.

עוד מידע על פציעות ברכיים של ספורטאים ועל דרכי הטיפול המוצעות – ניתן לקבל מד"ר ירון ברקוביץ'.