ניתוח החלפת מפרק ירך
ניתוח החלפת מפרק ירך הינו אחד מהניתוחים המוצלחים בכירורגיה המודרנית ובעל פוטנציאל ממשי לשפר את איכות חיי המטופל הנדרש לניתוח שכזה, להפחית את הכאבים ולתרום לחזרה לתפקוד ולתנועתיות.
לאורך השנים עבר ההליך הכירורגי שינויים שונים במטרה להביא לתוצאות משופרות אשר מתבטאות ביכולת לשיקום מהיר של המטופל, שיפור שרידות המשתלים והתאמתם לשימוש ארוך שנים, הפגת הכאב, תפקוד מיטבי וכמובן אסטטיקה משופרת של האזור המנותח.
בתמונה: אילוסטרציה של מפרק ירך מלאכותי למול מפרק טבעי
הגישה הקדמית
הגישה הקדמית
בשנים האחרונות מספר גדל והולך של מנתחים משתמשים בגישה הקדמית לניתוחי החלפת מפרק הירך. בשיטה זו, הגישה למפרק הינה מחלקו הקידמי של הירך. המטופל/ת שוכב/ת על גבו והחיתוך ממוקם בחלקה הצידי של המפשעה.
גישה כירורגית זו מאפשרת למנתח לעבוד בין השרירים ומבלי צורך לבצע חיתוכי שרירים וניתוק גידים מהאגן או מעצם הירך. השכיבה על הגב מאפשרת למנתח שחזור אורך רגליים שווה באופן אופטימלי במידת האפשר. השמירה על השרירים והרקמות הרכות והתוצאות המוקדמות המשופרות של הגישה הקדמית הביאו לכך שמנתחים רבים עברו לנתח בגישה הקדמית וכן לכך שחולים רבים אף דורשים זאת וממליצים מניסיונם לחבריהם.
בתמונה: אילוסטרציה של המעבר בין השרירים ללא ניתוקם בגישת ה-AMIS
ישנם יותר ויותר עדויות מדעיות המצטברות מהזמן האחרון המראות כי בגישה זו:
- השיקום הבתר ניתוחי מהיר יותר.
- גדל הפוטנציאל לחזרה מהירה יותר לפעילות היומיומית.
- כאבים פחותים בתקופת השיקום הבתר ניתוחית.
- צריכת משככי כאבים מופחתת בטווח הזמן הקצר.
- פוטנציאל לאובדן דם נמוך יותר בזמן הניתוח.
- שימור כוח השריר מיד בתום הניתוח.
- סיכון מופחת לפריקת המפרק.
- מאפשר למנותחים חזרה הביתה תוך זמן קצר, כאשר בחלק מהמרכזים בעולם הניתוח אף מבוצע כניתוח יום בו חוזר המטופל לביתו ביום הניתוח ( יודגש – לא מתאים כל המטופלים ועדיין לא נעשה כאופן שגרתי בארץ ).
- חזרה לשגרה עם מעט מאוד מגבלות וללא אמצעי זהירות ספציפיים שצריך להקפיד עליהם.
מאידך, גישה זו אינה חפה מביקורת וכוללת עקומת למידה ארוכה יחסית למנתח, דורשת בחלקה ציוד מיוחד (תוספת שולחן יחודית וכלים ניתוחים מותאמים משמרי רקמה רכה) שלא קיים בחלק מהמקומות ועשויה שלא להתאים לחלק מהמטופלים שמציגים עיוותים קשים. בנוסף, לטווח הזמן הארוך ישנו הבדל מועט בין התוצאות הקליניות המושגות בגישות השונות.
יחד עם זו חשוב לציין שגישה זו היא הצומחת ביותר בשנים האחרונות ואף משתכללת, כאשר במהלך השנים האחרונות, עוברת הגישה הקדמית למפרק הירך מהפכה שקטה וזוכה להתקדמות משמעותית בהיבט תכנון הכלים הניתוחיים וזאת על מנת להפחית עוד יותר ולמינימום האפשרי את הפגיעה ברקמות הרכות , שיפור המשתלים המלאכותים והתאמתם הפוטנציאלית למטופלים צעירים ופעילים יותר וכן שימוש אופציונלי באמצעים טכנולוגיים משלימים ( תכנון דו ותלת מימדי טרום ניתוחי, הדפסות תלת מימד ואף שימוש במערכות ניווט מתקדמות במקרים מורכבים מסויימים ) וכן בפרוטוקולים תרופתיים תומכים המאפשרים שיקום מואץ לחולים אשר מסוגלים לכך.
