אוסטאוארתריטיס – או בשמה העברי שחיקת סחוס או דלקת מפרקים ניוונית – היא מצב כרוני שמתפתח בהדרגה, אך משפיע באופן נרחב על היכולת לנוע, לבצע פעולות יומיומיות, ולחיות חיים פעילים ונטולי כאב. מדובר במחלה ניוונית שבה הסחוס שבין העצמות נשחק לאורך השנים. הסחוס הוא רקמה גמישה וחלקה שמונעת חיכוך ישיר בין העצמות – אך כאשר הוא נעלם, העצמות מתחככות זו בזו, מה שמוביל לכאב, נוקשות ולעיתים אף לעיוות במבנה המפרק.
אוסטאוארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית) נחשבת לסוג הנפוץ ביותר של דלקת מפרקים, והיא שונה במהותה מדלקות מפרקים דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואידית), בכך שהיא אינה נובעת ממערכת החיסון, אלא משחיקה פיזית של המפרק.
שני המפרקים הפגיעים ביותר באוסטאוארתריטיס הם:
- מפרק הברך (Knee Osteoarthritis)
- מפרק הירך (Hip Osteoarthritis)
החדשות הטובות הן שישנם היום טיפולים מתקדמים – שמרניים וניתוחיים – שיכולים להחזיר את המטופלים לתפקוד כמעט מלא ולשפר את איכות חייהם.
מה זה אוסטאוארתריטיס?
אוסטאוארתריטיס היא מחלה ניוונית של המפרקים, שבה מתרחש תהליך איטי ומתמשך של שחיקת הסחוס, הרקמה הרכה המרפדת את קצות העצמות ומאפשרת להן לנוע זו מול זו בצורה חלקה, ללא חיכוך.
מה קורה במפרק שנפגע?
כאשר הסחוס נשחק, מתרחשים כמה שינויים עיקריים:
- העצמות באותו מפרק מתחילות להתחכך זו בזו.
- נוצרים כאבים ונוקשות, בעיקר לאחר תקופות של חוסר תנועה.
- מתפתחת דלקת מקומית קלה שגורמת לנפיחות.
- במקרים מתקדמים – נוצר שינוי מבני של המפרק, עיוות, ואובדן תפקוד.
תהליך התקדמות המחלה
- בתחילה, הכאב מופיע בעיקר לאחר פעילות – למשל הליכה ממושכת או עלייה במדרגות.
- בשלבים מתקדמים יותר, הכאב מורגש גם במנוחה ובלילה.
- לעיתים מופיעים מעין ״קליקים״ במפרק, תחושת חוסר יציבות או נעילה זמנית.
- במקרים חמורים – נפגעת היכולת לבצע פעולות פשוטות כמו עמידה, התכופפות או הליכה.
מה ההבדל בין אוסטאוארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית) לדלקת מפרקים שגרונית?
- אוסטאוארתריטיס נגרמת משחיקה מכנית של הסחוס, לרוב על רקע גיל, עומס, טראומה קודמת או גורמים גנטיים.
- דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את המפרקים וגורמת לדלקת פעילה וחריפה, עם סימנים כמו חום, אודם ונפיחות מפושטת.
למרות ההבדלים, שתי המחלות עלולות להוביל לנזק קבוע במפרקים, אך גישות האבחון והטיפול שונות לחלוטין.
מהם המפרקים שנפגעים בדלקת מפרקים ניוונית?
אוסטאוארתריטיס יכולה להופיע בכל מפרק נושא משקל בגוף, אך היא תוקפת בשכיחות גבוהה במיוחד את מפרקי הברך והירך – שני מפרקים חיוניים לפעולות בסיסיות של הליכה, עלייה וירידה במדרגות, עמידה ממושכת ואפילו שינה. בשלב מתקדם, היא עלולה לפגוע גם במפרקי עמוד השדרה, הכתפיים והידיים, אך במאמר זה נתמקד בשני האזורים הנפוצים והמשמעותיים ביותר.
אוסטאוארתריטיס של הברך (Knee Osteoarthritis)
מפרק הברך הוא אחד המפרקים המורכבים ביותר בגוף האנושי, וככזה, הוא חשוף לעומסים ולשחיקה מוגברת לאורך השנים. במצב תקין, הסחוס עוטף את קצות העצמות (עצם הירך, עצם השוקה והפיקה) ומונע חיכוך ביניהן. אך בדלקת מפרקים ניוונית בברך, הסחוס נשחק בהדרגה והעצמות מתחילות להתחכך זו בזו.
סימפטומים שכיחים של דלקת מפרקים ניוונית בברך:
- כאב בברך בעת הליכה, קימה מישיבה, ירידה במדרגות.
- נפיחות מקומית או תחושת חום.
- נוקשות לאחר מנוחה (למשל לאחר קימה מהכיסא).
- ירידה בטווחי תנועה, תחושת ״נעילה״ של הברך.
- לעיתים עיוות בציר הרגל – לרוב בצורת רגליים בצורת "O".
אוסטאוארתריטיס של הירך (Hip Osteoarthritis)
מפרק הירך בנוי כ״מכתש ועלי״: ראש עצם הירך (עלי) נכנס לתוך שקע באגן (המכתש), ומצופה בשכבת סחוס עבה וחלקה שמאפשרת תנועה חופשית. כאשר הסחוס נשחק – כל תנועה עשויה להכאיב.
תסמינים בולטים של דלקת מפרקים ניוונית בירך:
- כאב ממוקם במפשעה או בצד החיצוני של הירך.
- החמרה בכאב בעת הליכה, ריצה או שכיבה על הצד.
- צליעה, קיצור אורך רגל מורגש.
- מגבלת תנועה, במיוחד בסיבוב פנימי של הירך.
אבחנה שגויה נפוצה:
אנשים רבים מבלבלים בין כאב בירך לבין כאב בגב התחתון – ולכן חשוב להיבדק על ידי אורתופד מומחה למפרקי ירך וברך.
עוד על דלקת מפרקים ניוונית בירך>>
מפרקים נוספים שנפגעים מאוסטאוארתריטיס
למרות שהברך והירך הם המפרקים הנפוצים ביותר שנפגעים, ישנם מקרים שבהם דלקת מפרקים ניוונית מופיעה גם במפרקים אחרים:
- עמוד השדרה – בעיקר באזור הצוואר והגב התחתון.
- מפרקי הידיים והאצבעות.
- מפרק הכתף.
- הקרסוליים.
במקרים אלו, לרוב מדובר בגורמים נוספים כמו גנטיקה, עבודה פיזית חוזרת או פציעות קודמות.
מהם התסמינים של אוסטאוארתריטיס?
דלקת מפרקים ניוונית אינה מתפרצת בפתאומיות, אלא מתפתחת בהדרגה לאורך חודשים ואף שנים. בשלביה הראשונים, רבים מהסובלים מהמחלה כלל אינם מודעים לכך שמדובר בשחיקת סחוס. לכן חשוב להכיר את התסמינים האופייניים, לזהות אותם מוקדם – ולפנות לבירור רפואי עוד לפני שהנזק מחמיר.
כאב במפרקים – הסימן הראשון
הכאב הוא התסמין השכיח ביותר, ולעיתים הסיבה היחידה שבגללה אנשים פונים לרופא. זהו כאב עמום, שמחמיר בפעילות גופנית או בעמידה ממושכת, ומוקל לרוב במנוחה.
דפוסי כאב:
- כאב שמופיע בעת הליכה, ריצה או עליית מדרגות.
- כאב חד בקימה מכיסא או מיטה לאחר ישיבה ממושכת.
- החמרה בכאב לקראת ערב או בלילה.
- במקרים מתקדמים – כאב גם במנוחה מוחלטת.
כדאי לדעת: כאבים בלילה – במיוחד כאשר הם מעירים משינה – עלולים להעיד על שלב מתקדם של המחלה. מומלץ לא להתעלם מכך.
נוקשות במפרקים
נוקשות (Stiffness) היא תחושת קושי להזיז את המפרק לאחר מנוחה, למשל בבוקר או לאחר ישיבה ארוכה.
הנוקשות באוסטאוארתריטיס לרוב משתפרת לאחר דקות ספורות של תנועה, בניגוד לדלקות מפרקים דלקתיות שבהן הנוקשות ממושכת יותר.
נפיחות מקומית
- בשל תהליך דלקתי קל שנלווה לשחיקה, ייתכן ותהיה נפיחות קלה סביב המפרק.
- הנפיחות נובעת מעלייה בכמות הנוזל הסינוביאלי (נוזל תוך מפרקי).
- לעיתים תורגש תחושת ״חום מקומי״ אך ללא חום גוף כללי.
רעשים מהמפרק (״קליקים״)
- חלק מהמטופלים מדווחים על תחושת ״חריקה״, ״קליקים״ או ״קפיצות״ בעת תנועה.
- רעשים אלה נובעים מתנועת העצמות זו מול זו כאשר הסחוס כבר אינו מתפקד כראוי.
ירידה בתפקוד ובטווח התנועה
ככל שהמחלה מתקדמת – יכולת התנועה של המפרק פוחתת:
- ירידה בטווח התנועה (כיפוף, יישור, סיבוב).
- קושי לבצע פעולות יומיומיות פשוטות: הליכה, עמידה, לבישת גרביים.
- במפרק הברך – ייתכן שינוי בציר הרגל שגורם לצליעה.
- במפרק הירך – תיתכן צליעה, קיצור גפה מורגש, וקושי בסיבוב הרגל פנימה.
עיוותים מבניים של המפרק (בשלבים מתקדמים)
- ברגליים: עיוות בצורת O או X כתוצאה משחיקה לא סימטרית של הסחוס.
- בידיים: בליטות גרמיות (אוסטיאופיטים) באצבעות.
- בגב: הגבלה בהנעת הגב או הקרנה לרגליים במקרה של פגיעה בחוליות.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות אוסטאוארתריטיס?
אוסטאוארתריטיס היא תהליך ניווני שמושפע ממספר גורמים – חלקם ניתנים לשליטה וחלקם לא. זיהוי מוקדם של גורמי סיכון יכול לא רק לעזור במניעה של המחלה, אלא גם בהאטת קצב ההחמרה שלה כאשר היא כבר קיימת.
1. גיל – ככל שמתבגרים, הסיכון עולה
- דלקת מפרקים ניוונית נפוצה בעיקר מעל גיל 50, אך יכולה להופיע גם בגיל צעיר יותר, במיוחד לאחר פציעה.
- עם הגיל, הסחוס מאבד מגמישותו ומתחיל להתבלות, מה שמגביר את השחיקה.
אמנם לא ניתן לשלוט בגיל, אבל ניתן להקטין עומסים על המפרקים ככל שמתבגרים.
2. עודף משקל והשמנת יתר
- עודף משקל מפעיל עומס מכני רב על מפרקי הברכיים, הירכיים ועמוד השדרה.
- כל קילוגרם נוסף מגביר את העומס המפרקי פי כמה, במיוחד בעת פעילות כמו עלייה במדרגות או ריצה.
- השמנה גם מעלה את הסיכון לתהליכים דלקתיים בגוף, אשר עשויים להחמיר את המחלה.
מחקרים הראו כי ירידה של 5%-10% במשקל הגוף יכולה להפחית כאב במפרקים ולשפר תפקוד.
3. פציעות טראומטיות או שברים בעבר
- פגיעות במפרק – כמו שבר, נקע, קרע ברצועה או פגיעה במיניסקוס – עלולות להוביל לשחיקת סחוס מוקדמת.
- גם טיפולים כירורגיים בעבר במפרק עשויים להשפיע על התפתחות מוקדמת של דלקת מפרקים ניוונית.
4. גנטיקה ומבנה אנטומי מולד
- אם במשפחה הקרובה קיימת היסטוריה של שחיקת מפרקים – קיים סיכוי מוגבר לפתח את המחלה.
- מבנה אנטומי לא תקין – למשל, רגליים בצורת O או X – עשוי לגרום לשחיקה לא סימטרית ולהאצת השחיקה באחד מצידי המפרק.
5. עבודה פיזית מאומצת לאורך זמן
עיסוקים הכוללים כיפוף חוזר של הברכיים, הרמת משאות כבדים או מאמצים חוזרים – מגבירים עומס מצטבר.
6. מחלות נלוות
- מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה – כולן משפיעות על מערכת הדם ועל תהליכים דלקתיים, ועשויות להחמיר את מצב הסחוס.
- חוסר איזון הורמונלי – בעיקר אצל נשים לאחר גיל המעבר – עשוי לתרום לשחיקת סחוס.
7. חוסר בפעילות גופנית
- הפסקת תנועה גורמת לירידה בזרימת הדם למפרק, חולשת שרירים וירידה בנפח נוזל הסיכה המפרקי (נוזל סינוביאלי).
- חוסר פעילות מחמיר נוקשות, כאב ותהליך שחיקתי.
פעילות גופנית מתונה – הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים – יכולה לשפר משמעותית את תפקוד המפרק.
כיצד מאבחנים אוסטאוארתריטיס?
אבחון מדויק של אוסטאוארתריטיס (שחיקת מפרקים) חשוב לא רק כדי לאשר את קיומה של המחלה, אלא גם כדי להבין את דרגתה, לבחון את השפעתה התפקודית, ולתכנן טיפול מותאם אישית. החדשות הטובות: במרבית המקרים, ניתן להגיע לאבחנה מדויקת באמצעים פשוטים, וללא צורך בבדיקות מורכבות או יקרות.
שלב ראשון: אנמנזה – סיפור המחלה
האורתופד יתחיל בשיחה מעמיקה הכוללת:
- תיאור הכאבים: מתי התחילו, היכן בדיוק מורגשים, האם הם מחמירים בפעילות או מופיעים גם במנוחה.
- ניתוח דפוס הכאב (למשל: כאבים בלילה, קושי בירידה במדרגות).
- בדיקה של אורח החיים, עיסוק, פעילות גופנית וגורמי סיכון נוספים.
כאבים שמופיעים בהדרגה, מחמירים במאמץ ומשתפרים במנוחה – הם סימן אופייני לאוסטאוארתריטיס.
שלב שני: בדיקה גופנית
הרופא יבחן את:
- טווחי התנועה של המפרק.
- כאב בתנועה או במישוש של אזור המפרק.
- נוקשות או חיכוך בתחילת תנועה.
- עיוותים מבניים – כגון רגליים בצורת O או X.
- צליעה או שינויים בהליכה.
במקרים של מפרק ירך, ייבדקו גם אזורי כאב במפשעה ויכולת סיבוב פנימי של הירך, אשר מצטמצמת במקרים מתקדמים.
שלב שלישי: בדיקות דימות
1. צילום רנטגן – הכלי העיקרי
- צילום בעמידה מאפשר לראות את המרווח המפרקי (כמה סחוס נותר).
- מחפשים סימנים כמו:
- היצרות המרווח בין העצמות.
- הסתיידויות גרמיות (אוסטיאופיטים).
- עיוותים בציר המפרק.
- צילום צדדי וצילום מכיוונים נוספים עוזרים לקבוע את דרגת החומרה.
ברוב המקרים, צילום רגיל מספיק לאבחון מלא של דלקת מפרקים ניוונית.
2. בדיקת MRI (במקרים מסוימים בלבד)
- משמשת כאשר יש חשד לקרעים ברצועות, במיניסקוס או כאשר האבחנה אינה חד-משמעית.
- אינה בדיקת שגרה לאבחון אוסטאוארתריטיס פשוטה.
3. בדיקות נוספות:
- אולטרסאונד / CT / מיפוי עצמות – לרוב לא נדרשות באבחנה שגרתית.
- בדיקות דם – רק אם קיים חשד למחלות דלקתיות אחרות (כמו דלקת מפרקים שגרונית).
אבחנה מבדלת – מה עוד יכול לגרום לכאבים דומים?
לפני קביעת האבחנה הסופית, הרופא יוודא שהכאבים אינם נובעים מבעיות אחרות:
- כאבים מהגב התחתון שמוקרנים לברך או ירך.
- בורסיטיס – דלקת ברקמות רכות מסביב למפרק.
- שברים סמויים או נמק בעצם – בעיקר בגיל מבוגר.
- דלקות מפרקים מסוגים אחרים – אוטואימוניות או זיהומיות.
מהם הטיפולים השמרניים באוסטאוארתריטיס?
בשלבים הראשונים של דלקת מפרקים ניוונית, מומלץ להתחיל בטיפול שמרני – במטרה להפחית כאב, לשפר תפקוד ולהאט את שחיקת הסחוס. רק כששיטות אלה אינן מספקות הקלה, נשקלת אפשרות ניתוחית.
1. ירידה במשקל ושינוי אורח חיים
- עודף משקל מפעיל עומס רב על מפרקי הברך והירך.
- ירידה מתונה במשקל עשויה להוביל לשיפור משמעותי בכאבים ובתפקוד.
- מומלץ להימנע מהרמת משאות ופעולות מאמצות מדי.
2. פעילות גופנית מתונה
- הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה – פעילות בטוחה שמסייעת בשמירה על טווח תנועה.
- דווקא חוסר תנועה עלול להחמיר את הכאב.
3. פיזיותרפיה
- תוכנית מותאמת אישית תעזור לחזק את השרירים סביב המפרק ולשפר את היציבות.
- תרגול עקבי מונע החמרה ומקל על התסמינים.
4. טיפול תרופתי
- משככי כאבים (כמו אקמול) ותרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) יכולים לספק הקלה זמנית.
- השימוש בתרופות צריך להיות מבוקר ולא ממושך ללא הנחיה רפואית.
5. זריקות למפרק
- סטרואידים – להקלה מהירה, אך לתקופה מוגבלת.
- חומצה היאלורונית – לשיפור הסיכוך במפרק.
- PRP – הזרקת פלסמה מהדם של המטופל; טיפול חדשני עם פוטנציאל להקלה בכאב.
כדאי לדעת:
- טיפולים שמרניים מצליחים לעכב ניתוח אצל רבים מהמטופלים.
- שילוב בין שינויים באורח החיים, פיזיותרפיה וזריקות מספק תוצאות טובות, במיוחד בשלבים מוקדמים.
- פנייה לאורתופד מומחה חשובה כדי לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.
טיפולים כירורגיים באוסטאוארתריטיס: מתי נדרש ניתוח?
כאשר הטיפולים השמרניים אינם מצליחים עוד להקל על הכאב או לאפשר תפקוד סביר – נשקלת אפשרות ניתוחית, וברוב המקרים מדובר בהחלפת מפרק. מדובר בניתוחים שכיחים, בעלי אחוזי הצלחה גבוהים, עם טכנולוגיות מתקדמות שמקצרות את זמן ההחלמה ומשפרות את הדיוק.
מתי כדאי לשקול ניתוח?
- כאב יומיומי שאינו מגיב לפיזיותרפיה, תרופות או זריקות.
- מגבלה תפקודית קשה: הליכה מוגבלת, קושי לישון, צליעה קבועה.
- עיוות בציר הרגל או קיצור גפה.
- ירידה משמעותית באיכות החיים.
חשוב להדגיש: ניתוח החלפת מפרק הוא ניתוח אלקטיבי – כלומר, ההחלטה היא של המטופל, בתיאום עם הרופא.
אילו ניתוחים קיימים?
1. החלפת מפרק ברך
- ניתוח מלא או חלקי (במידה ורק מדור אחד שחוק).
- מחליף את משטחי הסחוס והעצם במשתל מלאכותי.
- אחוזי הצלחה גבוהים ויכולת חזרה לפעילות רגילה תוך שבועות ספורים.
2. החלפת מפרק ירך
- מתבצע לרוב בגישה קדמית – ללא חיתוך שרירים.
- מאפשר התאוששות מהירה, פחות כאב, וחזרה מוקדמת לשגרה.
- משתלים מודרניים שורדים לאורך שנים רבות.
טכנולוגיה מתקדמת: ניתוח רובוטי
- מערכת ניווט רובוטית המסייעת בתכנון ובביצוע חיתוכים מדויקים.
- מותאמת למבנה האנטומי האישי של כל מטופל.
- מפחיתה סיבוכים, מקטינה איבוד דם ומקצרת את זמן ההחלמה.
מתי כדאי לפנות לאורתופד מומחה?
לא כל כאב מפרק דורש טיפול מידי או ניתוח – אך חשוב לדעת מתי לא כדאי להמשיך להתעלם מהבעיה. ככל שפונים מוקדם יותר, כך אפשר להימנע מהחמרה, למנוע פגיעה קבועה במפרק, ולשמר איכות חיים.
סימנים המחייבים בדיקה מקצועית:
- כאב חוזר בברך או בירך שמופיע במאמץ ואינו חולף.
- קושי לבצע פעולות יומיומיות: עלייה במדרגות, הליכה ממושכת, קימה מכיסא.
- כאבים שמעירים בלילה או מגבילים שינה.
- נפיחות, נוקשות או צליעה.
- תחושת נעילה או רעשים מהמפרק ("קליקים", חריקות).
- ירידה ברורה בתפקוד הגופני.
אל תחכו שהכאב יהפוך לבלתי נסבל – לרוב, ניתן לטפל מוקדם יותר ובאופן שמרני.
מה כולל המפגש עם אורתופד מומחה למפרקים?
- שיחה רפואית (אנמנזה): היכרות עם הסיפור האישי, הכאבים וההיסטוריה הרפואית.
- בדיקה גופנית: בדיקת טווח תנועה, כאב, יציבות המפרק.
- בדיקות דימות: לרוב צילום רנטגן מספיק לאבחנה.
- בניית תכנית טיפול מותאמת אישית – שמרנית או ניתוחית.
שאלות נפוצות על אוסטאוארתריטיס
האם כאב במפרק תמיד מעיד על אוסטאוארתריטיס?
לא בהכרח. ישנן סיבות נוספות לכאבים במפרקים, כולל דלקות, פציעות, בורסיטיס או כאב מוקרן מהגב. רק בדיקה רפואית ואבחון מתאים יכולים לקבוע את הסיבה המדויקת.
מה ההבדל בין כאב רגיל לבין כאב של שחיקת מפרקים?
שחיקת מפרקים מאופיינת בכאב הדרגתי, שמחמיר בפעילות ונעלם (לעיתים) במנוחה. הוא מופיע באותו מפרק שוב ושוב, ולרוב אינו משתפר מעצמו לאורך זמן.
האם ניתן למנוע את המחלה?
לא תמיד, אך בהחלט ניתן לדחות את הופעתה, להאט את קצב ההתקדמות ולהפחית את הפגיעה באיכות החיים באמצעות אורח חיים בריא, שמירה על משקל, וחיזוק השרירים סביב המפרק.
האם ניתן לאבחן שחיקת סחוס דרך בדיקת דם?
לא. אין בדיקת דם שיכולה לאבחן את המחלה – אך ניתן להיעזר בבדיקות דם לשלול מחלות מפרקים דלקתיות אחרות.
האם יש גיל מקסימלי לניתוח החלפת ברך/ירך?
לא. גם בגיל מבוגר ניתן לעבור ניתוח מוצלח, כל עוד המצב הרפואי הכללי מאפשר זאת.
סיכום: אפשר לטפל בשחיקת מפרקים – ולקבל את החיים בחזרה
אוסטאוארתריטיס אינה גזירת גורל. היא אומנם מחלה כרונית, אך עם טיפול נכון, ניתן להאט את קצב השחיקה, להקל על הכאב ולחזור לתפקוד כמעט מלא. הטיפול מתחיל באבחון מדויק, ממשיך בהתאמה אישית של תוכנית טיפול, ובמקרים מסוימים – מסתיים בניתוח משקם שמחזיר את התנועה והחיים למסלולם.
אם אתם סובלים מכאב מפרקים חוזר או קושי בתנועה – פנו לייעוץ מקצועי מוקדם. ככל שמטפלים מוקדם יותר – כך ניתן להימנע מהחמרה ומהגבלות ארוכות טווח.
