ציסטה ע"ש בייקר היא מצב המתאפיין בהופעתו של כיס נוזלי טורדני, המצטבר בחלק האחורי של מפרק הברך. מאפייני הציסטה הם נפיחות ומגבלה בתנועה בפעילות הכיפוף, עד כדי מצבים של נקישה ונעילת הברך.
מדוע נוצרת ציסטה זו? כיצד מטפלים בה, והאם היא עלולה להחמיר?
הציסטה מתפתחת כתוצאה מבעיות במפרק הברך עצמו, או כתוצאה מפגיעה ברקמות הסמוכות אליו. היא יכולה להופיע הן אצל ילדים והן בקרב מבוגרים, אם כי יש שכיחות גבוהה יותר של הופעת הציסטה בקרב נשים. הפגיעות במפרק או ברקמות אשר גורמות להופעת הציסטה, יכולות להיות תוצאה של דלקות מפרקים כמו: דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים שגרונית.
אירועים נקודתיים המובילים להתפתחות ציסטה הם פגיעות אקוטיות כמו חבלות ותאונות, נפילות ופציעות ספורט וכדומה. הפציעות יכולות להחמיר ולהגיע לקושי של ממש בהנעת המפרקים ובפגיעה ממשית בשגרת היומיום. לכן, אבחון מלא של הציסטה על שם בייקר ומתן מענה טיפולי ראוי הם הכרח.
אבחון וטיפול
למרות שניתן לזהות אותה באמצעות בדיקת דימות – לרוב בדיקת אולטרסאונד (יש גם מקרים בהם נעשה שימוש בבדיקת MRI לשם אבחון ברור של הציסטה), אנו עדיין יכולים להרגיש את הציסטה בעצמנו באמצעות מישוש, שכן הנפיחות מביאה לבליטה כדורית מורגשת וחזותית באחורי הברך. גודלי הציסטה משתנים, והם עשויים להופיע במספר גדלים; מלבד הצורה הכדורית, היא עשויה להופיע אף עם קו מוארך דמוי גבעול.
הטיפול בציסטה נועד כמובן להפחית את קוטרה של הנפיחות. הדבר מתבצע באמצעות זריקות אנטי-דלקתיות, המשיגות אפקט חשוב של הפחתת הנוזלים במקום. ניתן גם לשלב במידת הצורך הזרקות סטרואידיות, אך לתרופות אנטי-דלקתיות כמו ארקוקסיה ואתופן יש רקורד די מוצלח בהפחתת הציסטה על שם בייקר. לאחר מכן יש לחבוש היטב את המקום, לשמירה על הגודל הקטן של הציסטה. במקרים חמורים יותר, ניתן לטפל באמצעות זריקות PRP, אך שוב, לרוב תרופות נוגדות דלקת מסייעות בהשבת המצב לקדמותו.
למידע נוסף על הטיפול בציסטה ותיאום פגישת ייעוץ עם ד"ר ירון ברקוביץ' – התקשרו למספר שבראש העמוד.
