נפיחות לא מוסברת מאחורי הברך, כאבים בברך שמתגברים בזמן תנועה, תחושת נוקשות ולעיתים אפילו נעילה של הברך – כל אלו עשויים להיות סימנים לציסטה על שם בייקר (Baker’s Cyst), תופעה נפוצה שמוכרת גם בשמות כמו ציסטת בייקר, ציסטה פופליטאלית או פשוט ציסטה בברך אחורית.
לרוב לא מדובר במצב מסוכן. אך ברוב המקרים, ציסטה בברך היא סימן לכך שמשהו עמוק יותר מתרחש במפרק, אם זו בעיה בסחוס, קרע במיניסקוס או דלקת כרונית.
במאמר הבא תמצאו הסבר ברור ופשוט על הציסטה, הגורמים להופעתה, הקשר שלה לפגיעות פנימיות בברך, דרכי הטיפול האפשריות – ובעיקר: איך תדעו מתי הגיע הזמן לפנות לרופא מומחה, ולא להסתפק בטיפול עצמי.
מהי ציסטה על שם בייקר?
ציסטת בייקר היא שק נוזלים קטן המתפתח בחלק האחורי של הברך, באזור שמכונה ״השקע הפופליטאלי״. מדובר באזור רגיש, בו עוברות רקמות חיבור, כלי דם וגידים. כאשר נוזל סינוביאלי (הנוזל הטבעי שנמצא בתוך מפרקי הגוף) מצטבר מעבר לרגיל, הוא עלול ליצור כיס מוגדל של נוזל, מה שיוצר את הציסטה.
מהם הסימנים לכך שמדובר בציסטת בייקר?
- נפיחות מאחורי הברך, לעיתים עם תחושת גוש בולט.
- כאבים או לחץ באזור האחורי של הברך, במיוחד בזמן עמידה ממושכת או כיפוף.
- מגבלה בתנועה – ייתכן קושי בכיפוף מלא של הברך או ביישור מלא.
- תחושת נעילה או ״קליק״ – כאשר הציסטה לוחצת על מבנים סמוכים.
- במקרים חמורים: הקרנת כאב לשוק או לנפיחות בשוק.
חשוב לדעת: לא כל נפיחות מאחורי הברך נובעת מציסטת בייקר, ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מקצועי.
ממה נגרמת ציסטה בברך?
כדי להבין למה נוצרת ציסטת בייקר, חשוב להבין מהו מקור הנוזלים שממלאים אותה. הנוזל המצטבר בציסטה מגיע מתוך מפרק הברך עצמו, כתוצאה מבעיה כלשהי בתפקודו. כלומר, הציסטה היא לא ״מחלה״ בפני עצמה, אלא סימפטום של בעיה אחרת בברך.
הגורמים השכיחים כוללים:
דלקת במפרק הברך
דלקות מפרקים – כמו דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) או דלקת מפרקים שגרונית – גורמות לעלייה בכמות הנוזל הסינוביאלי, שיכול לדלוף לאחור ולהפוך לציסטה.
פגיעות ברקמות פנימיות
- קרע במיניסקוס (הרפידות הסחוסיות שבין עצמות הברך)
- שחיקת סחוס מתקדמת
- פציעות ספורט, נפילות או טראומה ישירה לברך
עומס יתר על המפרק
אצל ספורטאים או אנשים עם עודף משקל – עומס מכני על הברך עלול להוביל לפגיעה חוזרת, שתגרום לייצור יתר של נוזלים.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח ציסטה בייקר?
- נשים בגיל 40 ומעלה – השכיחות גבוהה יותר בנשים.
- אנשים עם בעיות ברכיים כרוניות – דלקות, שחיקה או קרעים חוזרים.
- ספורטאים – בעיקר העוסקים בריצה, סקי, כדורגל או כדורסל.
- ילדים – למרות שמדובר בקבוצה קטנה יחסית, ציסטות יכולות להופיע גם בילדים, לרוב בלי סיבה ברורה ולעיתים ללא תסמינים כלל.
איך מאבחנים ציסטת בייקר?
האבחון מתחיל בבדיקה גופנית של הרופא – לעיתים ניתן למשש את הציסטה כמו גולה או גוש מאחורי הברך. אך כדי לוודא שמדובר בציסטת בייקר, ולא בבעיה אחרת, נדרש לרוב:
- אולטרסאונד של הברך – הבדיקה הנפוצה ביותר, מאפשרת לראות את הציסטה ואת גודלה.
- MRI – במקרים בהם רוצים לבחון לעומק את מקור הנוזל או לבדוק אם יש פגיעה במיניסקוס או בסחוס.
חשוב לשלול מקרים של גידולים או קרישי דם (בעיקר אם יש כאבים בשוק), לכן רק רופא מומחה יוכל לקבוע את האבחנה המדויקת.
ציסטת בייקר – מתי היא מחייבת טיפול?
לא כל ציסטה דורשת טיפול מיידי. במקרים רבים, כאשר מדובר בציסטה קטנה שאינה כואבת – ניתן להסתפק במעקב בלבד.
אך ישנם מקרים בהם הציסטה משפיעה באופן משמעותי על איכות החיים, ואז נדרש טיפול רפואי:
מתי חובה לפנות לטיפול?
- כשהציסטה גורמת לכאבים יומיומיים.
- כשיש מגבלה בתנועה, נעילה או ״קליקים״.
- אם הציסטה גדלה עם הזמן.
- אם קיים חשד לקרע במיניסקוס או בעיה במפרק.
- כאשר יש נפיחות בשוק (ייתכן דלף נוזל או קריש דם).
איך מטפלים בציסטה על שם בייקר?
הטיפול מתמקד בבעיה שגרמה להיווצרות הציסטה, ולא בציסטה עצמה בלבד. ישנם מספר מסלולים טיפוליים:
1. טיפול שמרני
- מנוחה והפחתת עומס על הברך
- פיזיותרפיה לחיזוק השרירים סביב הברך
- תרופות אנטי-דלקתיות (כגון ארקוקסיה או אתופן) להפחתת הדלקת
- קירור מקומי והנחת תחבושת אלסטית
2. זריקות
- זריקות סטרואידים – מפחיתות את הדלקת במפרק ואת ייצור הנוזל
- זריקות PRP (פלזמה עשירה בטסיות) – במקרים בהם יש פגיעה ברקמות הברך
- שאיבת הנוזל מהציסטה בליווי אולטרסאונד – כאשר מדובר בציסטה גדולה
3. ניתוח להוצאת ציסטה בברך
כאשר מדובר בציסטה עקשנית שאינה מגיבה לטיפול שמרני, או כאשר יש נזק משמעותי למפרק, ייתכן צורך בהליך כירורגי. לעיתים מדובר ב:
- כריתה של הציסטה
- תיקון הקרע במיניסקוס או טיפול בשחיקת סחוס
ניתוחים אלו מבוצעים לרוב בגישה זעיר-פולשנית (ארתרוסקופיה), ומבוצעים על ידי מומחים בכירורגיית ברך.
האם מותר לעשות פעילות גופנית עם ציסטה בברך?
זו שאלה נפוצה מאוד. התשובה תלויה בגורם לציסטה ובחומרתה.
בדרך כלל אין מניעה מלאה מפעילות גופנית, אך כדאי:
- להימנע מריצה, קפיצות או סיבובים חדים.
- להעדיף פעילות שיקומית וידידותית לברכיים – כמו שחייה, פילאטיס או רכיבה על אופניים.
- לקבל הנחיות מותאמות אישית מפיזיותרפיסט או רופא מומחה.
סיבוכים אפשריים אם לא מטפלים
כאשר ציסטת בייקר מוזנחת לאורך זמן, עלולים להתרחש סיבוכים:
- דליפת נוזל לשוק – מצב המכונה ״פסאודו-תרומבופלביטיס״, המדמה קריש דם.
- לחץ על כלי דם ועצבים – גורם לנפיחות בשוק, עקצוצים או חולשה.
- פגיעה קבועה בתנועה – בעקבות נזק חוזר למפרק הברך.
לכן, לא מומלץ להתעלם מציסטה שממשיכה לגדול או שמגבילה אתכם ביומיום.
לסיכום: ציסטה בייקר – לא מתעלמים, בודקים ומטפלים
ציסטה על שם בייקר היא תופעה נפוצה, אך היא לעולם לא מופיעה סתם כך. במרבית המקרים, היא משקפת בעיה עמוקה יותר במפרק הברך, ולכן חשוב לא רק לטפל בה, אלא להבין מה גרם לה מלכתחילה. אבחון נכון, טיפול מותאם והכוונה מקצועית יכולים למנוע הידרדרות, להקל על הכאב ולהחזיר את תפקוד הברך.
