מחלות ניווניות בברך עשויות להגיע במקרים חריפים לכדי החלפת המפרק במשתל ברך. המשתל הוא האמצעי החשוב שמוחדר בהליך כירורגי במקום החלק הפגוע שמוסר, המאפשר למטופל לחזור אל שגרה יומיומית תקינה ולביצוע פעולות שהתקשה בהם לפני כן.
כמו במשתלים המונחים במקומות אחרים בגוף, גם משתלי הברך מחולקים למספר סוגים מתכתיים. לצד המרכיבים הטבעיים החשובים המובאים בחשבון בקביעת הצלחת הניתוח (כמו למשל ציר הברך), גם לבחירת הסוג החומרי של המשתל יש משמעות חשובה. כל אחד מסוגי המשתל מבטא יתרון חשוב בהחלטה לבחור דווקא בו. הרופא הכירורג מבצע את השיקול והבחירה בהתאם למצב ובאופן פרטני. כדאי וחשוב לסקור בקצרה את הבולטים שבהם, להבין מה יתרונם ומהן המניעות (אם ישנן כאלו) להשתיל סוגים מסוימים.
טיטניום
הבחירה במשתל מסוג טיטניום כרוכה אף היא בחלוקה פנימית שבין טיטניום מלא לסגסוגת טיטניום משולבת באלומיניום. ככלל, לטיטניום יתרון בולט של עמידות חזקה בפני קורוזיה ושמירה על יציבות חומרית ארוכת טווח. יכולת החיבור של המתכת לעצם היא מיטבית, ולכן גם מאפשרת לעצם להמשיך בתהליך גדילה תקני.
קובלט
כמו הטיטניום, גם במקרה של קובלט יש נטייה ליצור סגסוגת שלו, לרוב בשילוב עם כרום. שילוב זה יוצר אף הוא עמידות גבוהה של השתל בפני קורוזיה. אורך חיי השתל עשוי להיות בטווח של עד 20 שנים, והוא נחשב לשכיח ובטוח להשתלה.
זירקוניה
לזירקוניה יש אורך חיים ממושך. יתרון נוסף של הזירקוניה הוא שאינו מכיל ניקל, אשר אליו עשויים להיות רגישים חלק מן הזקוקים להשתלת מפרק. מסיבה זו, מטופל כירורגי הסובל מרגישות למתכת הניקל, יופנה לאופציית משתל זירקוניה או זהב.
לצד שתלים אלו, קיימים כמובן סוגי שתלים נוספים. חלקם מיועדים להשתלה לטווחי זמן קצרים יותר, וחלקם הם שתלים שאינם מודבקים לעצם עם צמנט, כפי שנהוג בסוגי שתלים קלאסיים אחרים. באפשרותכם לקבל מידע נוסף בנושא סוגי שתלי ברך מד"ר ירון ברקוביץ' – לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למספר שבראש העמוד.
